fbpx

תפרסמי כאילו אף אחד לא רואה אותך

כשעץ נופל ואף אחד לא שומע
האם העץ נפל?

החתול של שרדינגר, הוא חי או מת?

כל השאלות האלו תמיד מגיעות מאותו המקום…
האם כשאני עובדת קשה, קורעת את התחת
אבל אף אחד לא שם כדיי לראות את זה, להכיר בזה
האם זה באמת קרה?

אני לא נכנסת לשאלות פילוסופיות…
אני רוצה לקחת את זה לעסק.
כי לא משנה כמה המוצר שלך טוב
אם אף אחד לא יודע שהוא קיים, איך יקנו אותו?

כשאנחנו פועלים באינטרנט אנחנו חייבים להבין
המושג ״אני מתבייש.ת״, ״אני פושי מדיי״ נעלמים מהלקסיקון

אני כל יום כותבת לרשימה, באתרים, בבלוגים
ועדיין יש את התחושה שאף אחד לא רואה את זה…
אף אחד לא קורא
עד שבפתאומיות אני מקבלת טלפון 
והצד השני אומר לי כמה התכנים שלי משמעותיים בשבילו
ועד כמה כיף לו לקרוא אותם…

אז מה אני בעצם רוצה להגיד כאן?
אל תתביישו לטעות. אל תפחדו לעשות פאדיחות
האינטרנט אולי זוכר אבל אנשים לא
ובעוד כמה שנים, הם וגם את ואתה תוכלו לראות איך התפתחתם
איך השתפרתם

אף אחד לא מושלם. לפחות לא בהתחלה…
צריך לתרגל, לטעות
אז תעשו, תפעלו
תרקדו, תכתבו, תשירו כאילו אף אחד לא רואה אתכם
גם מבחינת התוכן וגם מבחינת הכמות (אף אחד לא מת כי הוא ראה יותר מדיי סטוריז)

ואם עדיין,
גם עכשיו
אתם צריכים מישהו (או מישהי 🙂 ) שתדחוף אתכם
לפרסם, לצלם, לצאת מאזור הנוחות
אני כאן, במרחק הודעה

https://wa.me/972543042130?text=שירה+אני+רוצה+לצאת+מהקופסא

עוד פוסטים

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin